עסקים פרטיים, ארגונים ציבוריים ובעלי מקצוע שונים חייבים להגיע אל תודעת הציבור הרחב שכן אחרת אין טעם להתנהלותם. עסק ללא לקוחות אינו אפשרי, ארגון ציבורי לטובת הכלל לא יועיל לכלל אם אין מודעות לגביו וגם אדריכלים, עורכי דין, אמנים, פוליטיקאים ובעלי מקצוע אחרים זקוקים למוניטין מרשימים כדי להביא לידי ביטוי את יכולותיהם ואת הפוטנציאל שלהם.
הקושי לחדור אל תודעתו של הציבור הרחב – שחשוף לאינספור גירויים ואינפורמציה מדי יום, כל היום – והקושי להישאר בתודעה, מאותה סיבה בדיוק, הולידו את אחד התחומים היותר מרתקים הקיימים כיום: יחסי ציבור.
מה ההבדל בין יחסי ציבור לבין פרסום?
ראשית כדאי להסביר את הקווים המשותפים ליח"צ (הקיצור המקובל עבור הביטוי יחסי ציבור ושממנו נגזר גם שמם של המומחים בתחום הלא הם היחצנים) ולפרסום. המטרה היא אותה מטרה: חשיפה מחמיאה לעסק, ארגון, אדם מסוים, מותג או מוצר. גם האפיקים בהם פועלים היחצנים והפרסומאים דומים וכוללים בעיקר את האינטרנט, הטלוויזיה, העיתונות המודפסת והרדיו.
השוני הוא בדרך שבה פועלים משרדי יחסי הציבור לעומת דרכי הפעולה של משרדי הפרסום. בעוד משרדי פרסום מייצרים פרסומות, כלומר מסרים המוגדרים מלכתחילה כמסרים שיווקיים, הרי שאנשי יחסי הציבור מעבירים את המסרים הרצויים מבחינת לקוחותיהם דרך העיתונאים הרלוונטיים או באופן ישיר (ובפרט באמצעות הרשתות החברתיות שהשפעתן בימינו הולכת וגדלה כל הזמן).
המרכיבים העיקריים של יחצנות אפקטיבית
ישנם 4 מרכיבים עיקריים ליחצנות אפקטיבית באמת:
- דיוק – על המסרים המועברים לציבור להיות מדויקים להפליא, וכן קליטים במיוחד שכן כולנו כאמור מוצפים גירויים ואינפורמציה ורק מסרים שניתן להבין באופן מידי יצליחו להתבלט.
- העברת המסר במקום הנכון ובזמן הנכון – מטבע הדברים ישנם הבדלים בין טלוויזיה לבין רדיו, בין ערוצי טלוויזיה שונים, בין זמני שידור שונים וכו'. לכל מסר אפיק אופטימלי משלו בהתאם למאפייניו ולקהל היעד שלו, וחשוב מאוד לתת על כך את הדעת.
- יושרה – משרד יחסי ציבור שלא מאמין במסרים שהוא רוצה להעביר לא יצליח להעביר אותם.
- עניין – פעילות יחצנית שטמונים בה רק מסרים לא תצליח להגיע לליבו של הציבור הרחב. לשם כך יש להבטיח כי התכנים יעוררו גם עניין ורגש.