אחת הנקודות הרגישות (תרתי משמע) אצל נשים הוא החזה שלהן, או ליתר דיוק, גודלו וצורתו. מגיל ההתבגרות שלנו, עת נראים ניצניו הראשונים ואנחנו קונות את החזיה הראשונה שלנו, הוא מעסיק אותנו. במידה ולא בורכנו בחזה שופע, אנחנו נקנה חזיות מרופדות, חזיות פוש-אפ, חזיות מגדילות, וכל מה שימציאו היצרנים, בשביל להגדיל אותו למידה הרצויה לנו, זו אשר נחשבת בעינינו כמתאימה לפרופורציות גופנו. נשים, באופן טבעי, מחפשות כל הזמן דרכים להיראות טוב יותר, בעיקר בעיני עצמן. כיום, כשניתוחי הגדלת חזה הפכו לניתוחים בטוחים, המלווים אך ורק בסיכונים המינימליים שבהם מלווה כל ניתוח אחר, הוסרו החסמים, וכל אישה יכולה לזכות בחזה בדיוק בגודל ובצורה הגורמים לה לחוש הכי היא-עצמה.
למי מיועד הניתוח?
למרות, שכאמור, הבעיה מעסיקה אותנו מגיל צעיר, הגיל המינימלי לביצוע ניתוח הגדלת חזה הוא סיום גיל ההתבגרות. השימוש במילה "מינימלי" הינה מכוונת, מאחר וגופן של נשים צעירות בסיום התבגרותן, עדיין לא עבר הריונות, הנקות ושינויים הורמונאליים אחרים, אשר כל אחד מהם, באופן הגיוני למדי, משפיע על גודלם של השדיים ועל צורתם. כך שאולי, במידה ולא מדובר בחזה הקטן באופן חריג או בא-סימטריה בולטת מאד בגודלם של השדיים, מומלץ להמתין מעט.
האם חזה מנותח נראה כמו חזה "טבעי"?
עד לפני מספר שנים, ניתן היה להבחין בחזה מנותח כבר מרחוק. לרוב, השדיים היו גבוהים בצורה יוצאת דופן ולא נעו באופן הרמוני עם הגוף, כפי שחזה רגיל עושה. אולם, עם התקדמות הטכנולוגיה, שתלי הסיליקון הפכו לטבעיים יותר למראה ולמגע יד, הכירורגיה הפלסטית התפתחה, וכיום, כבר לאחר תום תקופת ההחלמה הקצרה, לא ניתן להבחין בין אישה שעברה הגדלת חזה לבין חברתה השופעת באופן טבעי.
האם בניתוח הגדלת חזה נותרות צלקות?
ככל פרוצדורה כירורגית, גם ניתוח הגדלת חזה מלווה בצלקות, שהן תוצאה של החיתוך לצורך החדרת השתל. אולם, צלקות אלה קטנות יחסית (שלושה עד חמישה ס"מ אורכן) והן ממוקמות באזורים נסתרים (בקפל שמתחת לשד, בבית השחי, או סביב עטרת הפטמה, בהתאם לסוג הניתוח ולמטופלת), כך שהן כמעט ואינן מורגשות. מדובר בניתוח שמטרתו שיפור האסתטיקה ותחושתה של האישה המנותחת, ולכן, כל ההתנהלות מסביבו, כולל מיקומן של הצלקות, הינה בהתאם לעקרון מוביל זה.